Vayedaber

Simple Havroutah

Moed katane

Daf 10b

אֲבָל חֲמָרָא דְרִיחְיָא — לָא.

Traduction

However, with regard to the hooves of a donkey that turns the millstones, no, they may not be trimmed. This is unnecessary on the intermediate days of a Festival, as one may only grind grain that one needs to use on the Festival itself, and the donkey can perform this task even if its hooves are not trimmed.

Rachi non traduit

אבל חמרא דריחיא. שכך עושין שהיו טוחנים אגב חמורים לא מצי למישקל לההוא חמרא צפרניו דלא מצי למטחן במועד אלא לצורך מועד כדמפרש לקמן פרק מי שהפך (מועד קטן דף יב:) הלכך טחינה מועטת יכול לטחון בחמור ולא מרעי ליה גידול צפרניו:

רַב יְהוּדָה שְׁרֵי לְמִישְׁקַל טוּפְרֵיהּ לַחֲמָרָא דְרִיחְיָא, וּלְאוֹקוֹמֵי רִיחְיָא, וּלְמִיבְנֵי רִיחְיָא, וּלְמִיבְנֵי אַמַּת רִיחְיָא, וּלְמִיבְנֵי אוּרְיָא. רָבָא שְׁרָא לְסָרוֹקֵי סוּסְיָא, וּלְמִיבְנֵי אַקְרָפִיטָא, וּלְמִיבְנֵי אִיצְטְבָא.

Traduction

Rav Yehuda permits one to trim the hooves of the donkey that turns a mill, to set the stones of a mill in their place, to build the base of a mill, to construct a water channel to carry water that drives a mill, and to build a stable for horses on the intermediate days of a Festival. Rava permitted one to groom a horse, to build a trough, and to build a bench on the intermediate days of a Festival.

Rachi non traduit

לאוקומי ריחיא. להעמיד להשים הריחים זו על גב זו:

אמת ריחיא. העץ שהריחים בנוי עליו:

ולמיבני אוריא. רפת בקר:

לסרוקי סוסיא. להסריק סוסים במסרק של ברזל:

למיבני אקורפיטא. מה שמשימין התבואה לתוכו לפני הסוסים שקורין מנייטור''ה בלע''ז:

איצטבא. בנין אבנים:

Tossefoth non traduit

למישקל טופרי. פירש בתוספתא דה''ה לדידן שמותר לתקן ברזלים דקרקע קשה ומתקלקל ומשום שאין ברזלים בימי חכמים שאין צריך רק למשקל טופריה שהיה הקרקע מטוננת כמו ברוסי''א היה אסור:

איצטבא ואקרופיטא. עניני ספסל וקצת הם חלוקים כדאמרינן בריש פרק עשרה יוחסין (קדושין דף ע.) ליתיב מר אקרופיטא אמר ליה מי סני ספסל כדאמרי רבנן או איצטבא כדאמרי אינשי:

רָבָא שְׁרָא לְמִישְׁקַל דְּמָא לִבְהֵמָה בְּחוּלָּא דְּמוֹעֲדָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ: מַקִּיזִין דָּם לַבְּהֵמָה, וְאֵין מוֹנְעִין רְפוּאָה לַבְּהֵמָה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.

Traduction

Rava also permitted one to let the blood of an animal for medical purposes on the intermediate days of a Festival. Abaye said to him: A baraita is taught that supports you: One may let blood from an animal, and one does not withhold any medical treatment from an animal on the intermediate days of a Festival.

Rachi non traduit

למישקל דמא. להקיז:

Tossefoth non traduit

ואין מונעין רפואה מבהמה. דברפואה דבהמה שיש בה מלאכה איירי אבל רפואה שאין בה איסור מלאכה רק גזירה משום שחיקת סממנין אפילו בשבת איכא מאן דשרי והלכה כמאן דשרי כדאי' בפ' במה בהמה (שבת דף נג:) דרש רבא הלכה כרבי יאשיה דלית ליה גזירה משום שחיקת סממנין ברפואה דבהמה פי' דלסרוקי סוסיא שפירש בקונטרס אושטלי''ר בלעז אין נראה לי דהא קי''ל דבין קירוד ובין קירצוף שרי כדאי' סוף פרק שני דביצה (דף כג.) לר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר וקיימא לן כוותיה אלא ענין אחר הוא:

רָבָא שְׁרָא לְכַסְכּוֹסֵי קִירְמֵי. מַאי טַעְמָא — מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הוּא. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַמֵּי אֲמַר רַב חִסְדָּא: קִיטּוּרֵי בֵירֵי — אֲסִיר. מַאי טַעְמָא — מַעֲשֵׂה אוּמָּן הוּא.

Traduction

Rava further permitted one to scrub garments as part of the laundry process. What is the reason? It is the work of a layman and not the work of a craftsman, which is prohibited on the intermediate days of a Festival. Rav Yitzḥak bar Ami said that Rav Ḥisda said: Tying sleeves to create pleats is prohibited. What is the reason? It is the work of a craftsman and is consequently prohibited on the intermediate days of a Festival.

Rachi non traduit

לכסכוסי. גיהוץ שקורין קובילו''ר:

קרמין. בגדים:

מעשה הדיוט. דמותר לעשותו בחולו של מועד דלאו מעשה אומן הוא:

קיטורי בירי אסיר. למיעבד במועד שכך היו עושין שהיו נוטלין כלים חלוקין והיו מחליקין עליהן בית יד של חלוקיהם מעשה אומן הוא ואסור ל''א לכויץ קמטין שאדם עושה בבית יד שממלאים אותה בקנה של שבלים חלקים ומקמטין פרוונצי''א בלע''ז:

Tossefoth non traduit

כסכוסי. פי' בקונטרס אנפשיי''ר בלע''ז ויש מפרשים. ליקיי''ר ולשון כסכוס משמע כן כדאי' פ' תולין (שבת דף קמא. ושם) מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ גבי טיט:

קיטורי בירי. גרסינן ברי''ש ולא בידי בדלי''ת והוי מענין בירית טהורה בפ' במה אשה יוצאה (שבת דף סג.) (רק חזקת הבתים) (ב''ב דף נד):

אָמַר רָבָא: מַאן דִּמְתַקֵּיל אַרְעָא אַדַּעְתָּא דְּבֵי דָרֵי — שְׁרֵי, אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא — אֲסִיר.

Traduction

§ Rava said: With regard to one who clears the ground on the intermediate days of a Festival, the following distinction applies: If his intention is to prepare a threshing floor, it is permitted, but if his intention is to prepare the ground for planting, it is prohibited.

Rachi non traduit

דמתקיל תיקלא. שחופר משם האדמה לצורך הגורן לחבוט שם חטין לצורך המועד היינו אדעתא דבי דרי ושרי:

אדעתא דארעא. שחופר שדהו לצורך זריעה אסור משום דדמי כחורש בי''ט:

הֵיכִי דָּמֵי? — מוּלְיָא בְּמוּלְיָא וְנַצָּא בְּנַצָּא — אַדַּעְתָּא דְבֵי דָרֵי, שְׁקַל מוּלְיָא וּשְׁדָא בְּנַצָּא — אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא.

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances of each case? The Gemara explains: If he casts earth from one mound [mulya] onto another mound, or from one furrow into another furrow [natza], it is clear that he is doing this with the intention of preparing a threshing floor, as his sole interest is the level area in the middle and not the ground that surrounds it. However, if he takes earth from a mound and casts it into a furrow, he is presumably doing this with the intention of preparing the ground for planting, which is prohibited on the intermediate days of a Festival due to its similarity to the prohibited labor of plowing.

Rachi non traduit

מוליא במוליא. שנוטל הקרקע ממקום גבוה ומניחו שם על גבי מקום גבוה היינו מוליא במוליא:

או נצא בנצא. שחופר במקום נמוך ומניחו במקום נמוך דהיינו אדעתא דארעא ואסור דזה דרכו של חורש שדהו שאינו משגיח באיזה מקום שירד המחרישה בקרקע אפילו במקום נמוך חורש והיינו דומיא דחרישה ואסור:

אבל שקל מוליא. שנוטל הקרקע ממקום גבוה:

ושדא בנצא. במקום נמוך היינו אדעתא דבי דרי אדעתא דגורן שכך דרכו של גורן שמשוה הגרנות וזה מותר:

Tossefoth non traduit

מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דבי דרי שקל מוליא ושדי בנצא אדעתא דארעא. וכן גרס רבינו גרשון ורב אלפס גרס בהפך מוליא במוליא ונצא בנצא. אדעתא דארעא מוליא בנצא אדעתא דבי דרי משמע שיותר. קרקע שוה צריך לחרוש מלידוש ואיפכא מסתברא טפי דלדידן צריך קרקע שוה לידוש יותר מלחרוש ושמא לפי שהיו דשין במוריגין אין צריך קרקע שוה ויש מפרשים כדי לעשות דיר של בהמה:

וְאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּזָכֵי זִיכֵי, אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי — שְׁרֵי, אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא — אֲסִיר. הֵיכִי דָּמֵי? שָׁקֵיל רַבְרְבֵי וְשָׁבֵיק זוּטְרֵי — אַדַּעְתָּא דְצִיבֵי, שְׁקַל רַבְרְבֵי וְזוּטְרֵי — אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא.

Traduction

And Rava said: With regard to one who clears his field from twigs on the intermediate days of a Festival, the following distinction applies: If his intention is to use the twigs it is permitted, but if his intention is to prepare the ground for planting, it is prohibited. The Gemara asks: What are the circumstances of each case? The Gemara explains: If he takes the large twigs and leaves the small ones, it is clear that he is doing this with the intention of using the twigs. But if he takes both the large twigs and the small ones, it appears as though that he is doing so with the intention of preparing the ground, and it is prohibited.

Rachi non traduit

דזכי זיכיא. שמכבד את הקרקע מעצים קטנים שעליה שנוטלם:

אדעתא דציבי. אם ליקטן אדעתא דעצים להסיקן דנקט רברבי ושבק זוטרי:

אדעתא דארעא. דלהכי ליקטן שרוצה לזרוע הקרקע שלוקט גדולים וקטנים אסור:

וְאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּפָתַח מַיָּא לְאַרְעֵיהּ, אַדַּעְתָּא דִכְווֹרֵי — שְׁרֵי, אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא — אֲסִיר.

Traduction

And Rava further said: With regard to one who opens the gates of a water channel running through his land on the intermediate days of a Festival, the following distinction applies: If his intention is to catch the fish that come along with the water, it is permitted, but if his intention is to water the ground, it is prohibited.

Rachi non traduit

אדעתא דכוורי. שעושין המים שיוצאין מן הגומא של ביבר לחוץ אם לצורך שיצאו המים וישתיירו הדגים מותר:

הֵיכִי דָּמֵי? פָּתַח תְּרֵי בָבֵי, חַד מֵעִילַּאי וְחַד מִתַּתַּאי — אַדַּעְתָּא דִכְווֹרֵי, פְּתַח חַד בָּבָא — אַדַּעְתָּא דְאַרְעָא.

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances of each case? The Gemara explains: If he opens two gates in the water channel, one above his field and one below, so the water that flows in also flows out, it is clear that he is doing this with the intention of catching fish, as the water will flow out and only the fish will remain in the indentations in his field. But if he opens only one gate, he is presumably doing this with the intention of watering the ground, as it is evident that he wants the channel to fill and the water to overflow into the field.

Rachi non traduit

כגון דפתח תרי בבי. חד שבו נכנסין המים לגומא ונכנסין אף הדגים לגומא וחד שהמים יוצאין חוץ לגומא והדגים משתיירים בתוכה ולוקחים אותם שרי דהיינו אדעתא דכוורי:

דארעא. דפתח חד בבא שבו נכנסים המים לגומא ואידך פתח שבו יוצאין המים לחוץ לא פתח:

אדעתא דארעא. שכשהגומא מליאה מים יוצאין המים למעלה ומשקין כל השדה וכי האי גוונא אסור:

וְאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא, אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא — שְׁרֵי, אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא — אֲסִיר. הֵיכִי דָּמֵי? שָׁקֵיל כּוּלֵּיהּ מֵחַד גִּיסָא — אַדַּעְתָּא דְחֵיוָתָא, מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא — אַדַּעְתָּא דְּדִיקְלָא וַאֲסִיר.

Traduction

And Rava also said: With regard to one who cuts the branches of his date palm on the intermediate days of a Festival, the following distinction applies: If he does this with the intention of feeding his animals, it is permitted, but if he does it with the intention of enhancing the growth of his date palm, it is prohibited. The Gemara asks: What are the circumstances of each case? The Gemara explains: If he takes all of the branches from one side of the tree, he is doing this with the intention of feeding the branches to his animals, as it is evident that he is not concerned with the damage to the date palm. However, if he takes the branches from this side of the tree and also from the other side, it appears as though he is doing so with the intention of enhancing the growth of the date palm, and it is prohibited.

Rachi non traduit

דפשח דיקלא. שזומר הדקל מן הענפים שבו:

אדעתא דחיותא. דראויין למאכל בהמה דנקט מן הענפים דמחד גיסא בין לחין בין יבשין לצורך מאכל בהמה היינו דחיותא ושרי:

דנקיט מהאי גיסא. דדיקלא ומהאי גיסא ענפים יבישין שבו היינו אדעתא דדיקלא ואסור:

וְאָמַר רָבָא: הָנֵי תַּמְרֵי תוּחְלָנִי, מִיגְזְרִינְהוּ — שְׁרֵי, מַיְיצִינְהוּ — אֲסִיר. רַב פָּפָּא אָמַר: כֵּיוָן דְּמַתְלְעִי — כִּפְרַקְמַטְיָא הָאָבֵד דָּמֵי, וְשָׁרֵי.

Traduction

And Rava further said: With regard to these unripe dates, cutting them into pieces in order to render them fit for eating is permitted on the intermediate days of a Festival, but preserving them is prohibited, as they will not be ready for use until after the Festival. Rav Pappa said: Since they are likely to become infested with worms if they are not properly attended to, they are treated like merchandise that will be lost, and it is permitted to preserve them on the intermediate days of a Festival.

Rachi non traduit

הני תמרי תוחלני. תמרים שלא נתבשלו כל צרכן:

מיגזרינהו. לחותכן לשנים ולאוכלן הכי בי''ט שרי דלצורך יום טוב קעביד:

מייצינהו אסור. לכובשן במשוי ומוציא ליחה שבהן לחוץ היינו אסור שעכשיו אינן נתלעים אלא לעשות מהן צימוקים לאכלן בחול הוא מכוין ואסור לתקן ביום טוב מאכל דחול:

כיון דמתלעי. אי לאו דמייצינהו:

כדבר האבד. כלומר כסחורה שאדם יכול לעשותה במועד כדי שלא יפסיד בה אם לא עשאה הכי נמי מצי למייצינהו דאי לא עביד הכי מיתלעי ושרי:

וְאָמַר רָבָא: פְּרַקְמַטְיָא כָּל שֶׁהוּא, אָסוּר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: וּבַדָּבָר הָאָבֵד — מוּתָּר. רָבִינָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא עִיסְקָא דַּהֲוָה מִזְדַּבַּן בְּשִׁיתָּא אַלְפֵי, שַׁהֲיֵיהּ לְזַבּוֹנֵיהּ בָּתַר חוּלָּא דְמוֹעֲדָא וְזַבְּנֵיהּ בִּתְרֵיסַר אַלְפֵי.

Traduction

§ And Rava also said: Any commerce is prohibited on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yosei bar Avin said: But with regard to a matter that, if left unattended, will result in significant loss, it is permitted. The Gemara relates that Ravina once had a joint business venture that could have been sold for six thousand dinars, but he delayed selling it until after the intermediate days of a Festival, and he sold it then for twelve thousand dinars.

Rachi non traduit

פרקמטיא כל שהוא. לעשות סחורה בחולו של מועד:

ובדבר האבד מותר. שאם יש לו הפסד אם לא יעשנה לאותה סחורה מותר לעשותה אבל בחנם שלא להרויח אסור:

Tossefoth non traduit

פרקמטיא כל שהוא. פי' רבינו יצחק בתשובתו כי רבינו יעקב לא היה חושב הלואת רבית פרקמטיא והא דאמר רבינא הוה מסיק זוזי בבני אקרא דשנואתא משמע דחשיב פרקמטיא ולא שרי אלא משום דבר האבד היה אומר רבינו יעקב דסחורת יין היתה כדאמרינן באיזהו נשך (ב''מ עג:) רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשנואתא ושפכי ליה טפי כופייתא אבל הלואה דשולחנות בקביעות וחילוף נראה דחשיב פרקמטיא:

ובדבר האבד מותר. פירוש בדבר שאם לא ימכרנה עתה שמא לא ימכרנה יפה פעם אחרת ויפסיד מן הקרן אבל אם לא יפסיד מן הקרן אלא שלא ירויח כל כך אין זה חשוב דבר האבד וכל שכן לקנות סחורה שמא תהיה יותר ביוקר אחר המועד אבל לקנות יין כשר בתוך המועד מותר והר''ר יוסף פירש דיש לאסור דאף על פי שלא ימצא בזול הרי ימצא ביוקר ואין זה דבר האבד:

רָבִינָא הֲוָה מַסֵּיק זוּזֵי בִּבְנֵי אַקְרָא דְשַׁנְוָאתָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לְמֵיזַל הָאִידָּנָא עֲלַיְיהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּהָאִידָּנָא הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ, בְּיוֹמֵי אַחֲרִינֵי לָא מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ — כִּפְרַקְמַטְיָא הָאָבֵד דָּמֵי, וְשָׁרֵי.

Traduction

It is further related that Ravina had lent money to the residents of the fortress of Shanvata. He came before Rav Ashi and said to him: What is the halakha with regard to going to them now, on the intermediate days of the Festival, to collect my debt? Rav Ashi said to him: Since it is now that you will find them, whereas on other days you will not find them, as during the year these people would travel from place to place to earn their livelihood, this is treated like merchandise that will be lost, and it is therefore permitted.

Rachi non traduit

הוה מסיק זוזי. שהיו חייבין לו מעות באותו מקום:

תַּנְיָא נָמֵי גַּבֵּי עֲבוֹדָה זָרָה כִּי הַאי גַוְונָא: הוֹלְכִין

Traduction

The Gemara adds: So too, it is taught in a baraita with regard to idol worship like this case: One may go

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source